החלטה בתיק ת"א 1797-07

עסקינן בתביעה נזיקית אשר נפתחה בשנת 2007, סמוך ממש להתיישנותה וברורה מתעכב מזה שנים מחמת העדר אפשרות מעשית מצד התובע להיכנס לגבולות ישראל נוכח מדיניות הרשויות.

במצב דברים זה, מזה כשלוש שנים חוזר ונענה בית המשפט לבקשות מצד התובע להימנע ממחיקת התביעה ולהמתין בתקווה שיענה רצונו להיכנס לתחומי ישראל.

בית המשפט ער ומבין מצוקתו של התובע אשר מנוע שלא ברצונו מקידום תביעתו ועל רקע זה נענה מעת לעת לבקשות, אולם זאת תוך שהובהר כי אין מקום לדחיות אינסופיות.

היתלותו של התובע בהליך התלוי ועומד בבית המשפט העליון בהקשר זה אינה יכולה לסייע בידו באין בידו נתונים אודות המועד ולו המשוער להכרעה בהליך האמור. בית המשפט נדרש ולא אחת להכריע בסוגיות התלויות ועומדות כאמור.

לעת הזו, אין בידי התובע מעבר לתקווה כי תשתנה המדיניות הנוהגת ותענה בקשתו להיכנס לתחומי המדינה, אולם בכך לא די, בפרט עת מצב דברים זה נתון מזה שנים וללא פתרון מסתמן באופק.

לא ניתן לעקוף את הפרוצדורה שבכללה זכותו של הנתבע לבדוק את התובע ובית המשפט כבר נתן דעתו בהחלטה מיום 7.2.11 לענין זה ולנחיצות נוכחותו של התובע. אף אם מוצא התובע כי הוא עשוי להסתייע בהוראת סעיף 137 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984, הרי שעדיין אין בכך כדי לומר כי מן הראוי להתלות בחוות דעת המומחה מטעם התובע כמי שאין ולא יכול להיות בלתה תוך פגיעה למעשה באפשרות הטיעון מצד הנתבע.

המציאות הקיימת אינה מאפשרת אף בדיקת התובע על ידי מומחה מטעם בית המשפט לו היה מוצא בית המשפט לנכון להסתייע באפשרות זו.

אשר לסוגיית ההתיישנות שהועלתה, הרי שכמבואר אין במחיקת התובענה כדי לחסום את התובע מפני התדיינות נוספת , כך לפחות לכאורה בהתייחס לשנה שלאחר המחיקה ועל בסיס הוראת סעיף 16 לחוק ההתיישנות התשי"ח -  1958. נכון הדבר כי יש בכך כדי להטריח את התובע לפתוח בתביעה נוספת סמוך לתום השנה ככול שהוא עומד על תביעתו, אולם אינני סבורה כי מחמת צורך זה יש לדחות ללא קץ את המחיקה המתבקשת ובפרט משהתובע עצמו תרם למצב הנתון עת הגיש תביעתו סמוך ממש למועד התיישנותה.

יתרה מכך, בנסיבות העניין אפשר אף ולרשות התובע מסייעת הוראת סעיף 14 לחוק ההתיישנות, אם כי אינני מוצאת מקום להכריע בדבר.

מכל מקום, נסיבות העניין מחייבות איזון ראוי בין אינטרס הצדדים מחד ומאידך והצורך המתבקש להמנע מהותרת הליכים תאורטיים ובבוא בית המשפט לעשות כן וליתן בידי התובע את מירב האפשרויות נוכח הנסיבות אליהן נקלע, מצאתי מקום להורות כדלקמן:

1.         התביעה נמחקת בזאת וללא חיוב בהוצאות ו/או כל אגרה נוספת.

2.         ככל שמצב הדברים ישתנה באופן שבו יהא בידי התובע לקיים את ההליך תוך כניסה לגבולות הארץ, ניתנת בידו האפשרות למסור על כך הודעה לא יאוחר מיום 1.11.12 ובית המשפט ישקול ביטול הוראת המחיקה.

לאור השתלשלות העניינים עד כה ונסיבות העניין, הרי שיש בפתרון האמור כדי להתיישב למעשה אף עם הפתרון הנתון בסעיף 153 לתקנות האמורות. 

המזכירות תוודא המצאת החלטתי לצדדים.

ניתנה היום,  ז' אייר תשע"ב, 29 אפריל 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: